• Rotem

לא בדיוק לפי הספר - איך אני מקפסלת

בשנתיים הראשונות לקיפסול ההיצמודות לחוקי הפורמט הקלאסיים עזרה לי לסגל לעצמי הרגלי צריכה טובים וגם להבין מה, מי מו בכל הנוגע לסגנון האישי שלי.

עם זאת, מעונה לעונה הבנתי שיש דברים שפחות עובדים בשבילי - ובראשם הקניות המרוכזות כל שלושה חודשים. לכן, עם הזמן, עשיתי כמה שינויים מערכתיים כדי להתאים את הקונספט לאורח החיים שלי.

על המודל הקלאסי אתן יכולות לקרוא בפוסט הזה וגם בעמוד הראשי, היום אתמקד בדברים שאני עושה קצת אחרת.


איך אני מקפסלת: ההיילייטס

  1. פריסת הוספת הפריטים על פני כל תקופת הקפסול. במקום לקנות פריטים באופן מרוכז בתחילת העונה.

  2. החלפת רשימת הקניות "הקלאסית" באלטרנטיבה יותר גמישה שמתאימה להתבססות על יד שניה. רשימה יותר ממוקדת לקפסולה הנוכחית ומאין רשימת-על של פריטים קלאסיים, עם קצת מקום לחריגה.

  3. הפרדה בין פרטי הקפסולה לבגדי הספורט והבית באופן חד-כיווני. אני לא הולכת לישון עם טי-שרטים מהקפסולה, אבל מידי פעם "שואלת" טיץ ממדף בגדי הספורט שלי לאאוטפיט.

  4. לא "סופרת" אביזרים כפריטים בקפסולה, אבל כוללת אותם ברשימות ובתקציב תחילת-העונה הרעיון שאביזרים הם לא חלק מהקפסולה הוא חלק מהמודל הקלאסי, אבל בשונה מהמודל אני כן מתייחסת אליהם בתכנון הקפסולה.


ועכשיו בהרחבה: צלילה לכל היילייט

פריסת הוספת הפריטים על פני כל העונה

בכל המדריכים שראיתי כשהתחלתי לקפסל, מיד אחרי כתיבת רשימת הקניות לקפסולה, בלוגריות יצאו לשופינג וקנו את כל הפריטים ברשימה. ניסיתי את זה, ובהחלט נהנתי מהקנייה המרוכזת ומהתחושה של "וואו יש לי את כל מה שרציתי, הכל חדש ומנצנץ, יותר מזה אני לא צריכה!". אבל.. הצד השני של זה היה שבאמצע העונה נקלעתי לשממון ותחושת "לבשתי את הבגדים שלי כבר בכל צורה", וזה בא לידי ביטוי בצורך לעוד קניה.

לכן שיניתי את ההיבט הזה בקפסול שלי. למעשה, זה קרה באופן טבעי כשהתחלתי להתבסס על חנויות יד שניה. הצטיידות מראש ביום שופינג אחד פחות מתאימה לחווית הקניה ביד שניה (נדבר על כך בפוסט הבא בסדרה - קפסולה & יד שניה). ועם המעבר לצריכה שבמבוססת בעיקר על יד שניה פשוט התחלתי לפרוס את הקניות שלי לאורך כל העונה. ויום אחד הבנתי שזה יותר מתאים לי באופן כללי. הפריסה עוזרת לי לעשות קניות חכמות, להנות יותר מכל פריט שמווסף ומונעת את השחיקה.

אני אסביר - כשירד הלחץ של למצוא הכל בתחילת העונה, התחלתי לחפש יותר באיזי את הפריטים ברשימה - לחכות שאמצע את הפריט שהוא "בול" וגם להנות ממבצעים שצצים במהלך העונה. בנוסף, פרקטית - זה מאפשר לי לעשות שינויים אם שמשהו כבר לא נחוץ או שפריט אחר יותר מתאים כדי לסגור את הפינה. כלומר - הופך את רשימת הקניות ליותר גמישה. דוגמה טובה ליתרונות של קניה הדרגתית היא הנעליים הצהובות שלא מזמן הוספתי לקפסולה. במקור רשמתי ברשימה שלי "ורסיה מודרנית של נעלי בובה לבנות", אבל אחרי ששיחקתי קצת עם הפריטים בקפסולה הרגשתי שאני דווקא צריכה נעליים שיוסיפו צבע, ושיניתי את הרשומה. לא הייתי בלחץ לקנות, חיפשתי בנחת באתרים של מעצבות ושמרתי כמה דברים בפינטרסט, חיכיתי שהסגר ייגמר ואעשה סיבוב מדידות. אבל אז צץ זוג נהדר בסטורי של צ'לסי, אומנם לא באיכות שחיפשתי, אבל במחיר נוח + יד שניה (ראו סעיף ד' בהמשך). וכשהן התווספו, הנעליים לא רק זכו למלוא צומת הלב כפריט חדש, שזו אחלה תחושה, אלא גם האירו את שאר הפריטים בארון באור חדש - ומילאו את התפקיד שוברות השממון של אמצע העונה.


עוד סיבה שאני אוהבת לפרוס קניות לאורך העונה היא האופציה להצמיד קניות לאירועים וחגים. להרגיש נוצצת בערב חג או חתונה בלי לקנות פריטים מיותרים, לנצל את זה כ-"מסיבת השקה". זה לא קונספט שאני המצאתי - סבתא שלי ז"ל הייתה מספרת לי איך זה היה פעם כשהיא גדלה, היו מחכים עם קניית הנעליים החדשות לפסח, ואיך היא תמיד התבאסה שהיא נולדה באביב כי שאר הבנות היו מקבלות בגדים פעמיים בשנה. קיצר, מדובר באסטרגטיה יהודית מוכחת - לחכות עם הפריטים שתכננת להוסיף כדי להתחדש בחג (לעיתים עם תקציב מוגבר של חג), ולהרוג שתי ציפורים במכה אחת.

התבססות על יד שניה - איך נצמדים לרשימה כשלא יודעים מה בדיוק יימצא? מי שאוהבת יד שניה יודעת שכל הקסם הוא שלא ניתן לדעת בדיוק מה תמצאי בחנות, החיפוש הוא חלק מהחוויה. אבל כשאת מקפסלת יש התנגשות מסוימת - את מנסה לדייק ולקנות את הפריטים שבאמת נחוצים לך, ולא את מעיל הוינטג' התלת שכבתי שאולי תלבשי פעם בשנה. בהתחלה, ניסיתי לשנות גישה ולהתייחס ליד שניה כמו לכל חנות, להגיע ולדעת בדיוק מה אני צריכה, אבל תכלס - הרגשתי שרשימה "קלאסית" פוגמת לי בחוויה. לכן, התנסתי, בדקתי ופיתחתי לעצמי שיטה יותר גמישה.


כמו שכבר ציינתי, הרשימה שלי לא חקוקה באבן ולעיתים משתנה תוך כדי העונה. עם זאת, אני מקפידה לא לחרוג ממכסת פריטים מסוימת כדי להיות נאמנה לרעיון של הקפסולה, ולהנות מהיתרונות של ארון מלא בדיוק במידה. אבל יש עוד טוויסט - שתי רשימות, ולא רשימה. רשימת קניות עונתית שאני מרכיבה אחרי סידור הארון שכוללת 3-6 פריטים שאני רוצה להוסיף כדי להתחבר לטרנדים עונתיים\ לפצות על פריטים שנהרסו בעונה שעברה. בנוסף, רשימה על-עונתית של פריטים קלאסיים או כאלו שאני אוהבת במיוחד ולא מוצאת בשגרה. אלו פריטים שאני מתכננת לקנות ביותר כסף, אבל אם אמצא אותם בחנות יד שניה אקפוץ על המציאה. כך זה נראה:

לניהול משימות ורשימות אני משתמשת באפליקציה של גוגל KEEP, בעיקר בזכות היכולת להפוך כל רשימה לצ'ק ליסט וההתממשקות למערכות של גוגל (מייל, קאלנדר)


ו... אני משאירה לעצמי מקום להפתעה. כן, כן - לפעמים אני קונה פריט שלא מופיע בשום רשימה. וזה היוצא מהכלל ולא הכלל, אבל חשוב לי לציין זאת למען השקיפות וגם לשם ההדגשה שבכל שיטה, חשוב להשאיר לנו מקום לנשימה. כמו למשל, הג'קט האדום שיש לי בקפסולה. לא תכננתי לקנות שום דבר בסגנון, אבל איך שראיתי אותו בביגודית נדלקת עליו וחשבתי שהוא יכול להקפיץ לי את הקפסולה למימד הבא (וגם מאד התלהבתי מרמת התפירה). במקרים כאלו, יש לי מבחן קבוע - האם אני יכולה לדמיין 10 אאוטפיטים שונים (באופן מהותי) עם הפריט הזה? במקרה שכן, אני קונה.

פרטי הקפסולה ובגדי הספורט והבית

אצלי בארון יש הפרד ומשול, יש קפסולה ליום יום, ויש בגדים לספורט\ טיולים\שינה. והערבוב נעשה רק בכיוון אחד, אני עשויה "להשאיל" טיץ לאאוטפיט יום יומי אבל אני לא מנקה את הבית או ישנה עם פריטים מהקפסולה. דיי מובן וחד משמעי, אבל אסביר רגע את הרנציונל: ההפרדה הזו שומרת על הפריטים בקפסולה שלי פיזית, ו-"מנטלית", כלומר - שומרת להם מקום של כבוד. אחת הבעיות שלי פרה-קפסול הייתה שלא היה לי שום ערך לבגדים. היום, בפעולות כמו החלפת הטי-שרט שנלבש במהלך היום לפני אימון, אני מרגישה שאני מייחסת לבגדים שאני משקיעה כל כך לאתר לקפסולה בכבוד שמגיע להם. וזה מאד נחמד, להרגיש שיש ערך לדברים בחיים שלך. בכיוון ההפוך לעומת זאת, זה לא בעייתי מבחינתי - אני לא מרגישה שללכת עם טיץ ביום יום מוריד מהערך שלו. וגם זה נותן לי עוד קצת מקום למשחק, כמו להשאיל בגד, רק שבמקום מחברה ממלתחת בגדי הספורט שלי.

אביזרים

כתבתי בעבר רבות על כך שאביזרים לא נספרים כפריטים בארון בשיטת הקפסולה הקלאסית. זה יכול להראות קצת תמוהה במבט ראשון אבל עובד בשביל לא מעט נשים, וגם בשבילי. אם תשאלו אותי למה אומר שלדעתי באופן הדרגתי הגישה המקפסלת מגיעה גם לגזרת האקססוריז, כמו גם למגירת האיפור, מדף מוצרי הטואליטיקה וכו'.. מתרגלים לכך שיש בדיוק את מה שצריכים ולא יותר מזה, ולכך שכשקונים פחות ולכן יש יותר תקציב למה שכן.

ולכן בהיבט הזה אני נצמדת לקונספט הקלאסי ולא "סופרת"תיקים, צעיפים ומשקפי שמש.. אבל - כשאני מרכיבה קפסולה אני כן מתייחסת אליהם בתכנון ובתקציב. א. כי אין לי אין סוף תקציב. ב. כי נוח לי להסתכל עד הדברים בצורה הולסטית. לא בדיוק תכננתי להתנהל ככה, זה פשוט קרה וזה עובד, אז אני משתפת אתכן כי אולי זה יעבוד בשבילכן.


שני משפטים לסיכום

אני מקווה שהפוסט הזה נתן לכן קצת השראה באיך להפוך את קונספט הקפסולה ל-"שלכן", או נתן לכן השראה לאיך להתנהל יותר טוב עם קניות ובגדים ומה שבינהן גם אם אתן לא מקפסלות.

שיהיה סופ"ש נעים ורגוע!

רתם